קצבה לפי חוק יוצאי מחנות וגטאות

קצבה חודשית המשולמת לניצולי שואה על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה. הקצבה משולמת לניצולים אשר שהו במחנות ו/או בגטאות או שביצעו עבודות כפייה ועומדים בקריטריונים נוספים.

תנאי זכאות

1. ניצול השואה הינו אזרח ותושב מדינת ישראל

2. אשר מתקיים בו אחד מתנאים אלו:
א. קיבל תגמול חד פעמי לניצולי מחנות ריכוז, גטאות ומחנות שעבדו בהם בעבודת פרך (כ- 7500 אירו).
ב. היה זכאי לתגמול חד פעמי כאמור לעיל, אך לא קיבל את התגמול רק משום שלא הגיש במועד בקשה לקבלתו.
כל מי ששהה במחנה או גטו מהרשימות המוכרות ע"י משרד האוצר הגרמני המפורטות מטה, היה זכאי לקבל תגמול זה.

 לחץ כאן– לרשימה המפרטת את המחנות שמוכרים על ידי משרד האוצר הגרמני.
לחץ כאן – לרשימה של גטאות סגורים ופתוחים שהרשויות בגרמניה נעזרים בה לצורך בדיקה אילו גטאות הוכרו (זו לא רשימה רשמית והיא איננה מחייבת). שימו לב שברשימה זו מופיעים התאריכים בהם התקיימו הגטאות השונים (תאריך הקמת הגטו וסגירתו).

3. הוא לא קיבל ואינו מקבל רנטה חודשית בשל רדיפות:

א. רנטה לפי חוק הפיצויים הגרמני (B.E.G) בגין נזקי גוף או בריאות.
ב. רנטה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות, המשולמת אחת ל- 3 חודשים בסכום של 1,740 אירו.
ג. קצבה חודשית מן הרשות לזכויות ניצולי השואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957.
ד. קצבה חודשית לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954

לתשומת לבכם – גם נשים וילדים מתחת לגיל 18 אשר שהו במחנות מוכרים יהיו זכאים לרנטה.
לתשומת לבכם – גם מי שעלה לארץ אחרי שנת 1953 ועומד בקריטריונים לרנטה זו זכאי לקבלה.