לפני מספר שנים התכנסה "ועדת שני" (בעקבות דו"ח דורנר) ובדקה את הקשר בין הרדיפות בשואה לבין מחלת האוסטאופורוזיס וקבעה, כי קיים קשר סיבתי בשיעור מלא בין השואה לבין מחלת האוסטאופורוזיס. יצוין כי קביעה זו רלוונטית אך ורק לניצולי שואה המקבלים קצבה חודשית ונקבעו להם אחוזי נכות מהרשות לזכויות ניצולי השואה. אין משמעות לתאריך גילוי האוסטאופורוזיס.
הרשות לזכויות ניצולי השואה מכירה באוסטאופורוזיס כמחלה מוכרת באחת משתי חלופות:
1. ניצול/ת שואה הסובל/ת מאוסטאופורוזיס (על פי בדיקת צפיפות העצם) בדרגת חומרה של לפחות -2.5 Tscore(ללא שבר) – במצב זה בדרך כלל ייקבעו לניצול/ת השואה 10% נכות,
אולם במקרים בהם בדיקת צפיפות העצם מצביעה על מחלה בדרגת חומרה גבוהה, עשויים להיקבע אחוזים גבוהים יותר.
על כן, על מנת לקבל את ההכרה במחלה, יש לשלוח לרשות את תוצאות בדיקת צפיפות העצם המצביעים על קיומה של המחלה.
ניצולי שואה אשר יוכרו במחלה זו, יהיו זכאים לפטור מתשלום על תרופות הדרושות להם לטיפול במחלה.
2. ניצולי שואה הסובלים משבר, עשויים להיות מוכרים אף הם במחלת האוסטאופורוזיס ולהיות זכאים לפטור מתשלום על תרופות וטיפולים הדרושים להם בעקבות שבר זה. כמו כן, יקבעו להם אחוזי נכות בהתאם לשלושת המרכיבים הבאים:
א. מיקום השברים (בגפיים, בחוליות או בירך)
ב. מידת חומרת השברים (עם או בלי ליקוי תפקודי קשה)
ג. השתייכות ניצולי השואה למעגל ראשון או שני (מעגל ראשון- שהות במחנה עבודה/ גטו/ מחנה עבודה בסיביר, חי חיי סתר/זהות בדויה תחת כיבוש ישיר ועובדי כפייה. מעגל שני- כל שאר הניצולים, לרבות מי שברח, גורש או חי תחת עוצר).
קביעת אחוזי הנכות הינה כפי שמפורט בטבלה הבאה:
לכן, למי שסובל/ת משברים בגוף, מומלץ להגיש בקשה להכרה בשברים אלו. חשוב לצרף לבקשה מסמכים רפואיים המפרטים את סוג השבר ואת המגבלה התפקודית. בנוסף, אם היו בעבר שברים נוספים, מומלץ לצרף גם תיעוד רפואי לגביהם משום שניתן לקבל אחוזי נכות עבור כל שבר.
שימו לב, במידה והוכרתם בעבר באחוזי נכות על שברים וכעת עברתם ל"מעגל ראשון" עקב ההכרה בעירכם כגטו פתוח, יש לבדוק האם אחוזי הנכות עודכנו והותאמו למעגל הרלוונטי אליו אתם משתייכים.
הערה: לא כל השברים מוכרים במשרד האוצר לצורך קבלת הכרה במחלת האוסטאופורוזיס ולכן לעיתים יש לצרף (בנוסף למסמכים הנוגעים לשבר) תוצאות בדיקת צפיפות עצם לצורך קבלת הכרה במחלה.
