חיים שילה

מתנדב ללא הפסקה

חיים שילהחיים שילה (סולו), חבר קיבוץ נירים באזור עוטף עזה, הוא אחד המתנדבים הוותיקים של עמותת אביב לניצולי השואה.
אמנם בקרוב ימלאו לו 91 שנים, אך הוא צעיר ברוחו, פעיל ועובד ללא לאות (בהתנדבותת כמובן!) ביעוץ וסיוע במימוש זכויות לניצולי השואה. גם בתקופות סוערות של לחימה והפגזות, חיים לא נרתע וממשיך לעבוד ולסייע לניצולי השואה.

חיים, הצטרף לעמותת אביב לניצולי השואה לפני כשמונה שנים, כשהשתתף בכנס לגיוס מתנדבים מהתנועה הקיבוצית. הוא עבר הכשרה של העמותה במיצוי זכויות ומאז הוא מסייע לעשרות ניצולי שואה לקבל את הזכויות המגיעות להם. פונים אליו ניצולי שואה מכל אזור הדרום – מאשקלון ועד אילת, ואפילו מהצפון. הוא מקבל מהעמותה עדכונים קבועים בנושא זכויות ניצולי השואה, משתתף בהדרכות ומקבל ליווי צמוד של העמותה. "יש לי קשר יומיומי עם עו"ד דורית פורר המנהלת המשפטית של העמותה, אנחנו מתכתבים במייל כל הזמן ואני מקבל תשובה מידית לכל שאלה שעולה". הוא מספר.

חיים נולד בגרמניה, אך מכיוון שעזב אותה לפני מלחמת העולם השנייה, הוא לא מקבל קצבה חודשית. בימים אלה התבשר על ידי העמותה כי עברה החלטה מנהלית חדשה אשר מכירה ביוצאי גרמניה כניצולי שואה ולכן חיים יגיש בקרוב בקשה לקבלת קצבה חודשית של נר"ן(נכי רדיפות הנאצים), עבורו ועבור אחותו.

חיים, מה גרם לך להתנדב ולסייע לניצולי שואה?
"נולדתי בגרמניה. אבי ז"ל, ד"ר ירמיהו שילה(לשעבר סולובייצ'יק), היה רופא ידוע בגרמניה ואחר-כך בתל-אביב ופעל רבות למעןן ניצולי השואה. הוא חיבר חוות דעת מקצועיות לבתי המשפט בגרמניה שהכניעו את הרשויות וכתב מאמרים שהביאו תועלת רבה בתביעות מול גרמניה. אחרי מותו עברתי על המאמרים שהשאיר וזה השפיע עלי מאוד. כשניצולי שואה פנו לאבא שלי הוא ביקש מהם להעלות על הכתב את כל מה שעברו בשואה והיום גם אני עושה זאת. אני מבקש מכל ניצול שואה לכתוב מה הוא עבר ועל סמך הסיפור שלו אני בונה את הבקשות ומנסה להשיג כל מה שניתן עבור ניצולי השואה".

סייעת למאות ניצולי שואה עד היום. אתה יכול לשתף אותנו במקרה אחד שריגש אותך במיוחד?
"לפני כמה חודשים פנתה אלי בתה של ניצולת שואה בת 98 מערד. היא סיפרה לי שבמשך שנים רבות אמה סירבה להגיש בקשהה להכרה מממשלת גרמניה, לאחר שבעלה ז"ל, שהוכר לפני שנים רבות, איבד את מרבית קצבתו בשל עמלות גבוהות שגבה עורך הדין שבו הסתייע.
בשנים האחרונות חלה החמרה במצבה הבריאותי והיא החליטה להגיש את הבקשה להכרה לוועידת התביעות. סייעתי לבת להגישש את הבקשה עבור האם ולאחר שנה של הליכים ביורוקרטיים מתישים, אותם ליוותה גם עו"ד דורית פורר מהעמותה, הגיעה התשובה המיוחלת כי האם הוכרה כניצולת שואה. כשבתה סיפרה לה על כך היא אמרה: 'עכשיו הוא (היטלר) סוף סוף ישלם'. לצערי, עוד בטרם החלה לקבל את הקצבה, האם הלכה לעולמה. אני שמח שהספקתי לסייע לה לסגור את המעגל ולהשיג את מה שהגיע לה כל השנים".

אתה עובד ללא הפסקה, לא מגיעה לך קצת מנוחה?
"אני לא זקוק למנוחה. כל עוד אני יכול, אמשיך לפעול ולסייע לניצולי שואה לקבל את הזכויות המגיעות להם!".